<h1>משמרת הבית לרשב"א על תוה"ב בית רביעי שער ראשון</h1>
<h2>דף טז:</h2>
עוד שם בהא דאמרינן התם אימרטוטי אימרטטא וכו'. אמר הכותב זה יותר טעות מפורסם ממה שכתב. ותחילה אומר כי מה שמאס פירוש אימרטט נחתך ותלה אותו במחבר, רש"י ז"ל פירש כן ומכאן נראה בודאי שלא עמד על דברי הראשונים כ"כ ופירש נמרט שערו גם המחבר כן פירש בשם הראב"ד ז"ל ושניהם כאחד טובים, אבל מה שכתב דכל שרץ שאסרה תורה דוקא שרץ מושבח אבל שרצים המאוסין מעיקרן כעכברא דביתא וזבובין ויתושין מותרין כנבלה המוסרחת, מי יתן החרש יחריש ותהא לו לחכמה וחשב להנצל מצרעה ונמלה ואמר דלסימנא בעלמא אמרום אי איכא דכוותייהו משובחין, ואם איתא למה להו לרבנן למנקט הני נימרו הנך חשובין דכוותייהו, ועוד נשמטו ממנו כמה הלכות הלא בפשפש הנמאס והנבאש בריחו אמרו טעמו כריחו ואמרו בנדה פרק הרואה כתם (נ"ח, ב') טעמו כריחו למאי הלכתא והשיבו לכדתנן היה אוכל את התרומה וטעם בו טעם פשפש זורקו ואע"ג דאיכא משום משמרת תרומותי, ועוד הרי אמרו בפרק אלו טרפות (נ"ח, ב') הני תמרי דכדא בתר תריסר ירחי שתא שריין משום דכל שאין בו עצם אינו מתקיים שנים עשר חודש אלמא תוך י"ב חדש אסורין והתולעים שבתמרים מי לא מאיסי ולא בדילי אינשי מינייהו, ויבחושין שבשכר שאמרו התם (ס"ז, א') גם כן שאסור לשתות בלילה עד שיסנון וכן תולעים שבעיקרי גפנים שאמרו שם (ס"ז, ב') שיש בהם משום שרץ השורץ על הארץ וזיזין שבעדשים, כל אלו יאמר שטעם מושבח ולא בדילי אינשי מינייהו, ותולעים דבאודנא דכוורי ועוד צב דבקרא יש כמותן בדברא עולה על שולחן מלכים ומרבה רגלים שאמרו זה הנדל טעמו לשבח מאי אפשר לו לכפור בכל אלה לומר דיש להם טעם מושבח דדבר זה נגלה לעינים, ועוד דודאי בדילי אינשי מינייהו וכל דבדילי אינשי מינייהו אמרו דמאיסי וכדאמרינן התם (ע"ז ס"ח, ב') דהא עכברא דמימאס מאיס ובדילי אינשי מיניה דאלמא כל דבדילי אינשי מיניה נקטינן ליה כמיאוס. ועוד דבהדיא אמרו בע"א פרק אין מעמידין (כ"ו, ב') מומר פליגי ביה רב אחא ורבינא חד אמר לתיאבון מומר, להכעיס מאיני. וחד אמר אפי' להכעיס מומר, אלא איזהו מומר מאיני זה העובד ע"א. ואקשינן מדתניא אכל פרעוש [א'] או יתוש א' הרי זה מומר והא הכא דלהכעיס כלומר דאין זה לתיאבון שאין לו טעם אלא פגום ולהכעיס הוא אוכלו וקתני מומר, ומשני התם דקא בעי למטעם טעמא דאיסורא, אלמא אפילו פרעוש ויתוש נאסרו אע"ג דמאיסי ובדילי אינשי מינייהו וקרי ליה מומר או מאיני הנה דברים אלו פשוטים ברורים אפי' לתינוקות של בית רבן.
